הסטוריה ושכיחות ההפרעה
הפרעת
חרדה חברתית (פוביה חברתית)
הינה התופעה שהכי פחות מובנת מכלל הפרעות החרדה הידועות לנו.
זוהי הפרעת החרדה האחרונה שנתגלתה, למרות שכיחותה באוכלוסיה. מחקרים הראו שלפחות כעשרה אחוזים מהאוכלוסיה סובלים מהפרעה זו ברמה זו או אחרת.
רבים מהסובלים
מחרדה החברתית וביישנות
אינם מודעים לבעיה ממנה הם סובלים. ברבים מהמקרים האבחנה באה בגילאים מאוחרים ובחלקם על ידי איבחון עצמי של הסובל מהבעיה.
רוב הסובלים מחרדה חברתית פשוט גדלו עם הידיעה שיש להם בעיה אך לא ידעו מה הבעיה ופשוט הסכימו עם הקביעה הסביבתית שהם ביישנים, אנשים מופנמים, לא חברתיים,
סנובים ועוד כהנה הגדרות שבאו לפרש ולהסביר את ההתנהגות שלהם, וזהו למעשה האיבחון השכיח שהיה עד לא מזמן.
תופעת החרדה החברתית (פוביה חברתית) עדיין זרה למטפלים מתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והיעוץ הסוציאלי. רק בעשור האחרון התרבו המחקרים בעניין זה, ושומעים על עוד ועוד עבודות מחקר וסקרים מדעיים הנעשים בתחומי הלימוד השונים באוניברסיטאות בפקולטות מתחום הפסיכולוגיה, הפסיכיאטריה והעבודה הסוציאלית. אולם ידרש עוד זמן עד שהנושא יכנס לתודעת המטפלים ולרשימת הטיפולים הקיימים אצל כולם ללא יוצא מן הכלל, שיכירו את הנושא לעומק.
הגדרת חרדה חברתית גם היא אינה חד משמעית ולא ניתן לסכם אותה במשפט אחד שגם יהיה ניתן על פיו לאבחן חרדה חברתית על ידי קלינאים. הפרעת החרדה החברתית כוללת חרדה חברתית ספציפית וחרדה חברתית כללית יותר. חרדה חברתית ספציפית מאובחנת אצל אנשים החווים את הסימפטומים (תסמינים) של החרדה רק בחלק מכלל הסיטואציות החברתיות הנכללות כמעוררי חרדה. אדם יכול לסבול מפחד קהל בלבד, ולא משאר הסיטואציות השכיחות. זהו אדם הסובל מחרדה חברתית ספציפית. לעומת זאת אדם הסובל מחרדה חברתית כללית ירגיש חרד, עצבני, או אי נוחות ברוב המצבים החברתיים.
סימפטומים מהפרעת החרדה והשלכות התנהגותיות
כאשר האדם הסובל מן ההפרעה נמצא במרכז תשומת הלב, כאשר הוא חש כי כל העיניים מופנות אליו, מתגברות אצלו תחושות חרדה ואי נוחות רבה, לחץ ורצון לברוח ולהבלע אל מאחורי הקלעים.
תחושת חרדה זו עלולה להביא להתקפים דמויי פאניקה, הכוללים תסמינים כגון דפיקות לב מוגברות, קוצר נשימה, שפתיים יבשות, קול צרוד, הזעה, סחרחורות, בחילות, רעד, הסמקה (פנים אדומות) ועוד.
תופעות הרעד וההסמקה נחשבות למציקות ביותר, בהיותן גלויות לעין הזולת.
מאפיינת כל סובל מכך חרדה חדה כי הזולת ישפוט את האדם ויבקרו, כיוון שהתנהגותו עלולה לגרום לו למבוכה ולגיחוך. החשש מביקורת (שלילית) ושפיטה זו מובילים אנשים הסובלים מחרדה
חברתית להמנע ככל שניתן מאינטראקציה מלחיצה בסביבת אנשים, אינטראקציה הכוללת פעילויות שונות היכולות לגרום לסובל מחרדה חברתית להמצא במרכז תשומת הלב,
שאליו כל העיניים נשואות ומופנות, ואפילו לזמן מועט. פעילויות אשר מהם נמנעים אנשים הסובלים מחרדה חברתית משתנות מהאחד לשני וכוללות שימוש בטלפון בנוכחות אנשים, אכילה במסעדות (אכילה
או שתיה בנוכחות אחרים או זרים), השתתפות פעילה בישיבות בעבודה, ויתור על תפקיד ניהולי, להתחיל בקשר רומנטי או חברתי, לעבוד או לבצע פעילות כשצופים בנו,
לדבר בפני קבוצה או קהל, הצגת מצגות ופרזנטציות בקורסים כחלק מחובות הקורס, להצביע בשיעור, לבקש עזרה או בקשה מדמות סמכותית כגון הבוס בעבודה, אי השתתפות במסיבות למרות שמוזמנים ועוד.
המנעות מפעילויות חברתיות כאלו מובילות את סביבתם לעיתים להגדירם כמתנשאים, סנוביים, כלא חברותיים וכן כמופנמים, כביישנים וכעדינים.
מעגל זה של המנעות מתגברת וארוכה מפעילויות חברתיות גורם לאיבוד יכולות חברתיות, למחסור בכישורים חברתיים ומייומנויות חברתיות, הכל כך הכרחיים לחיים תקינים ומהנים בחברה שלנו.
יש פה אובדן היכולות והפוטנציאל שקיימים בכל אחד מאיתנו, ועקב כך הדימוי העצמי יורד עם הזמן, תחושת הערך העצמי קטנה - דברים היכולים להוביל לדיכאון וליאוש, ובמקרים
קיצוניים אף להסתגרות ולחוסר רצון להפגש עם אנשים.
במקרים כאלה בהם החרדה מפריעה לתפקוד היום יומי וגורמת לסובל ממנה מצוקה רבה, יש לשקול לפנות לטיפול.
תמיכה חברתית
אנשים חחניקי"ם (הסובלים מחרדה חברתית) נדרשים לתמיכה חברתית כדי להתגבר על הח"ח (חרדה החברתית) ממנה הם סובלים. תמיכה כזו ניתן לקבל בכמה צורות, בטיפול פסיכולוגי אצל המטפל,
בקבוצה טיפולית או תרגולית לטיפול בחרדה חברתית שמתבצעת לרוב בשיטה
התנהגותית קוגניטיבית
, בסדנא לשיפור כישורים חברתיים, בקבוצות תמיכה שאליהן ניתן להצטרף
ושהחברים בהם מתמודדים עם בעיות דומות, או אפילו בסביבת החברים הקרובה.
תמיכה חברתית והמצאות בסביבה תומכת הינו תנאי מקדים לטיפול אפקטיבי ומהיר.
טיפול מומלץ
בטיפול בהפרעת החרדה החברתית ניתן להסתייע בגורמים מקצועיים, המתמחים בטיפול פסיכולוגי ממוקד לטיפול בחרדות (או בטיפול פסיכולוגי המשלב טיפול תרופתי תחת מעקב).
הטיפול המומלץ לאנשים הסובלים מחרדה חברתית (וחרדות בכלל) הינו הטיפול
ההתנהגותי הקוגניטיבי.
החלק
ההתנהגותי
בטיפול כולל אוסף של התנהגויות המדורגות מהקל אל הקשה שאותו מבצע המטופל לרוב בשיטת
הדמיון המודרך.
הטיפול גם כולל משחקי תפקידים שאותם מבצע המטפל בטיפול קבוצתי ביחד עם המטופל באופן אפקטיבי היוצר אצל המטופל תחושת הצלחה.
ההתנהגויות שאותם תרגל המטופל בהצלחה בעזרת הדמיון המודרך ומשחקי התפקידים בהם השתתף, יוצרים אצל המטופל תחושה כי הוא מסוגל להתמודד בהצלחה בסיטואציות דומות,
גם במצבים אמיתיים ומעצימים את תחושת הדימוי העצמי, הערך העצמי ואת תחושת הבטחון העצמי החשובים כל כך
להתמודדות עם החרדה החברתית.
התמודדות חיובית כזו סוללת את הדרך ללמידה של התנהגות אסרטיבית תקינה, וההתנסות הזו בפועל עוזרת לפתח כישורים חברתיים ומיומנויות חברתיות המפחיתים חרדה במצבים חברתיים דומים באופן ניכר.
בחלק
הקוגניטיבי
בטיפול בוחנים את המחשבות האוטומטיות והמשפטים שהאדם אומר לעצמו במצבים החברתיים ואשר יוצרים בו את תחושת החרדה.
המטופל מתבקש למלא
דפי מחשבות,
לבצע תיקון מחשבות ולתרגל משפטים חלופיים שאותם הוא אומר לעצמו, משפטים חדשים אשר מפחיתים את החרדה ומקדמים השתלבות טובה יותר במצבים
החברתיים שבהם הוא אמור לחוש את החרדה.
בטיפול זה אין מתכחשים לרגש שהחרדה יוצרת, יש לקבל את הרגש במקום לנסות להלחם בו, וכשהרגש מתחיל להופיע יש לקבל אותו והמטופל אומר לעצמו שהוא יכול להתמודד איתו.
סיטואציה כזו מקטינה את חשיבות הרגש ולא נותנת לו דגש מיוחד, ובוודאי שלא מעצימה אותו.
שינוי דפוסי חשיבה
מטופל שחושש שהחברה לא תקבל אותו אם יפשל או יעשה טעויות יכול לומר לעצמו שזה בסדר ושרוב האנשים יקבלו אותו גם אם יעשה טעויות, וגם אם חלק לא יקבלו אותו כמו שהוא,
המטופל אומר לעצמו שזה בסדר ושהוא יוכל להתמודד גם אם כמה יבטאו חוסר שביעות רצון ממנו.
המטופל מדגיש לעצמו שהערך העצמי שלו אינו תלוי במה שאחרים חושבים עליו, שזה בסדר להיות חרד, שהוא כרגע מטפל בבעיה שלו ומתמודד איתה ושהוא לא מתכוון להכנע לדפוסי
חשיבה ישנים ורעים שהיה רגיל אליהם בעבר, לא להכנע להרגלים ישנים של המנעות ממצבים מעוררי חרדה כמו שהיה רגיל אליהם וזה לא קל. שכנוע עצמי כזה מוטבע עם הזמן בתת
מודע ועוזר במלחמה ובהתמודדות עם הח"ח (חרדה חברתית). תמיכה של שאר החברים בקבוצת הטיפול עוזרת גם היא להצלחת הטיפול ובהתמודדות. תמיכה וירטואלית ועצות
להתמודדות משאר החברים בקבוצה ניתן גם לקבל
בפורום חרדה חברתית.
פורום חרדה חברתית
קיים בקישורי האתר (
פורום נוסף לחרדה חברתית באתר דיבורים
), וכמו כן קיימים קישורים לפורום חרדה חברתית בהנהלה מקצועית באתר
דוקטורס
ובאתר
וואלה.
כמו כן ניתן למצוא באתר קישורים
לקבוצות תמיכה
הניתנות ברשת (
קומונת קבוצת תמיכה בנושא חרדה חברתית
,
הקומונה של הקבוצה התרגולית להתמודדות עם חרדה חברתית בחיפה
).
איבחון עצמי
איבחון עצמי וראשוני לחרדה חברתית ניתן לבצע על ידי מילוי
שאלון ליבוביץ
המשמש ככלי איבחון ראשוני לחרדה חברתית.
את
מבחן ליבוביץ לחרדה חברתית
ניתן למצוא בקישורים הפנימיים
בדף הבית
של האתר ולהבחן בו בסגנון בחן את עצמך.
אולם רצוי להדגיש כי זהו אינו מבחן אבחנתי קליני אלא מדד כמותי שניתן להסתייע בו על מנת לקבל הערכה ראשונית על רמת החרדה.
הפרעות חרדה נוספות בקטגוריה
חרדת בחינות (חרדת מבחנים) - חרדה אשר חש אותה הסובל ממנה לפני בחינות ובמהלכן.
חרדת בחינות הינה תוצר של החברה ההישגית שבה אנו חיים, תלמידים רבים חשים איום לפגיעה בהערכה העצמית שלהם במידה וייכשלו במבחן.
הסיבות לחרדה זו יכולות להיות מגוונות וכוללות: פרפקציוניזם וציפיות מוגזמות מעצמנו (חרדה מכישלון), פחד מכישלון כתוצאה מבעיות בדימוי העצמי ומצד שני פחד מהצלחה (חרדה מהצלחה),
העדר מיומנויות למידה, טראומות למידה מתקופות קדומות ועוד. החרדה באה לידי ביטוי בתופעות פיזיות (הזעה, בחילה, כאבי ראש, כאבי בטן) ורגשיות (חוסר ריכוז, תחושת פחד, אימה, לחץ, מועקה,
המרכיב הקוגניטיבי הבא לידי ביטוי בגילויי דאגה - תחושה של "אני עומד להכשל" ועוד).
שיטות לטיפול בחרדת בחינות מורכבות
מדמיון מודרך
, שינוי הרגלי חשיבה, שיטת הביו פידבק, טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT, אימון בהרפיה והורדת לחץ, אימון אישי לשיפור יכולת הלמידה והמשמעת העצמית,
כמו גם שינוי בהרגלי הלמידה, ארגון חומר הלימוד ובניית לוחות זמנים וכו'.
הפרעת טורדנות כפייתית OCD -
גם את הפרעת הטורדנות הכפייתית, או הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD - Obsessive compulsive disorder), ניתן לראות כהפרעת חרדה.
הפרעת חרדה זו מתאפיינת במחשבות טורדניות כפייתיות (אובססיביות).
כדי להתמודד עם המחשבות הטורדניות נוהג הסובל מהפרעה זו לבצע פעולות החוזרות על עצמן שוב ושוב במטרה להסיח את הדעת ולהפיג את המחשבות.
לעיתים מחשבות מטרידות אלה מובילות לתחושת חרדה ודיכאון.
הפרעת קשב וריכוז ADD -
הפרעה זו אינה נכללת בקטגוריה אולם מחקרים הראו שקיים קשר בין הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ובין הפרעת טורדנות כפייתית והפרעת חרדות כלליות. האדם הסובל
מהפרעת קשב וריכוז יסבול בדרך כלל גם מהפרעות אחרות כגון קשב וריכוז.
דגש לגבי ראשי התיבות: נבדיל בין הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, (ADHD - Attention-Deficit and Hyperactivity Disorder), לבין הפרעת קשב וריכוז (ללא היפראקטיביות),
(ADD - Attention-Deficit Disorder).
חזרה לדף הבית של האתר חרדה חברתית - sp.haifa.googlepages.com